אורין ויינברג
כותבת. עורכת.
מילולית
מי אני?
אני אורין. עיתונאית, כותבת ועורכת. גרה בתל אביב, מחברת ספר הילדים מילוליתא ואוצר המילים האבודות.
אני בעלת B.A בפסיכולוגיה ובתקשורת ו-M.A בספרות וכתיבה יוצרת מאוניברסיטת תל אביב.
אני עורכת את מגזין הגיע זמן חינוך, ששואף להעלות את רמת החינוך בישראל ומשמש במה איכותית לנשות ואנשי חינוך כותבים.
אני משמשת מבקרת התיאטרון של אתר ynet, זוכה לכתוב על הפקות ישראליות ובינלאומיות מגוונות וכך לתת ביטוי לאהבה שלי לעולם התרבות.
אני עוסקת בעריכת ספרים ובכתיבת צללים, זאת אומרת שאני עוזרת לאנשים ולארגונים להפוך את הסיפור שלהם לספר ולא ישנה בלילה אם יש פסיק תועה.
עבדתי כעורכת מדור הבמה והאמנות של ynet. כתבתי כתבות מגזין בשלל נושאים תרבותיים וחברתיים: מחקר החלומות שאנו חולמים ועד להיעלמותה של הרי"ש המתגלגלת מהשפה העברית; משיחה על החיים עם דוגמנית עירום בת 85, ועד לריאיון עם האמנית הישראלית המצליחה בעולם.
כתבות שלי פורסמו בעיתונים ובמגזינים מובילים כמו ידיעות אחרונות ולאשה. למשל זו על המסע הבלתי נשכח להודו, או הכתבה על הפעם שבה גררתי את בן הזוג שלי לישון בצינור. וכמובן הפרויקט המיוחד יצירת חיי במסגרתו ליוויתי מפגשים בין משפחות שכולות לאמנים שהנציחו את יקיריהן.
המנוע שלי הוא הרצון והסקרנות לספר סיפור אנושי.
בנוסף, שימשתי העורכת הראשית של תזה - מגזין הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב. תפקיד שלימד אותי על הקסם שהופך דף לבן לעיתון (בעצם אין כאן קסם, רק עבודה קשה).
פרסמתי שירה וסיפורים פרי עטי בכתבי עת שונים; כתבתי ל-Mako, אונלייף,
עכבר העיר וידיעות תל אביב; וערכתי את עיתון הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.
.
אני אוהבת לטייל בעולם ומוקסמת מתרבויות רחוקות.
כתבתי על זה כאן:
אני מכורה למילים - בעיקר לשירה.
ולכלבים - בעיקר לנלה, הטרוריסטית השעירה.
כתבתי על זה כאן:
אני מאמינה שהחיים מורכבים מסיפורים. מפגש עם אדם ברחוב, חיפושית אדומה על עלה, מוכר נלהב בשוק או דף נייר קרוע על המדרכה - כל אלה הם גרעינים של סיפורים. העניין הוא שהשגרה וה"נורמליות" נמצאות בכל מקום, אבל העולם חי ונושם, וכל הזמן מתרחשים בו עניינים. אז אני מתבוננת, גם בדברים הקטנים, והופכת אותם לרגש דרך מילים.
